פסטיבל חיפה 2017: הנער מצ'אמברה

(שם הסרט במקור: A Ciambra)

זה הסרט שאיטליה שולחת לאוסקר השנה. הערכה שלי: אין לו סיכוי.

לא בגלל שהוא רע. הוא לא. יש ב"הנער מצ'אמברה" קולנוע די מרשים. אוסף של נון אקטורס שמשחקים דמויות מהחיים ועושים את זה מצוין. צילום סוחף בסטדי-קאם, עם הרבה אנרגיה ותנועה. עבודת בימוי יפה שיודעת לשלב תמונה, מוסיקה, ופס קול בצורה מאוד אפקטיבית. וזה גם סרט שיש בו מחויבות חברתית מעוררת הערכה. יש הרבה מה להעריך בסרט הזה.

רק של"נער מצ'אמברה" אין ממש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פסטיבל חיפה 2017: הקרב על המשמורת

(שם הסרט במקור: Jusqu'à La Garde)

צריך לומר מראש: רבע השעה האחרונה של הסרט היא כמו סרט מתח משובח בפני עצמו. הבעיה שלי היא עם שאר הסרט. והאמת, גם המערכה האחרונה, מצוינת ככל שתהיה, נתנה לי הרגשה הרבה יותר מדי היסטרית, מכיוון שהיא הייתה מחוברת לסרט השלם.

הבעיה מתחילה כבר בהתחלה. בסצנה א-ר-ו-כ-ה מאוד ודברנית מאוד. יש משפט גירושין. השופטת מדברת. באריכות. בפירוט. מאוד. ואז עורכת הדין של צד אחד. ואז עורכת דין של הצד השני. דיבור ארוך מאוד ומתיש. מהשיחה מתברר שלצד הגברי יש כנראה בעיה רצינית מאוד של שליטה בכעסים, אבל לאורך רוב הסרט הרגשתי את הספק. שאולי יש כאן אשה מניפולטיבית שמונעת מהגבר להיפגש עם ילדיו, עוברת דירה מבלי להודיע, מסיתה את הילדים נגדו, ועוד כהנה וכהנה, והגבר רק בונה עוד ועוד תסכול. זה יפה בעיניי שהסרט שומר על עמעום לגבי מיהו הצד הצודק במלחמה הזו, אבל מכיוון שהסרט בוחר צד, והולך עם הדמות של הגבר לכל אורך הסיפור, מבחינה רגשית אין לסרט איך להוביל אותי. הבמאי-תסריטאי כאילו לא החליט מהו אותו גבר, וכך גם אני נשאר תוהה לגבי הגיבור שאיתו אני הולך.

מה גם שלבמאי הזה יש בעיה רצינית של להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2017: מונטנה

יש משהו מאוד יפה ב"מונטנה". באמת. משהו שברור שמגיע ממקום מאוד עמוק אצל הבמאית. משהו שהוא אולי אפילו אוטוביוגרפי, לפחות בחלקו. משהו שהוא חלק מנפשה. אבל, בניגוד למצופה מיצירה שהיא חלק מנשמתה של הבמאית, ובניגוד מהמצופה מסרט ראשון של במאית (שאמורה לתת את כל כולה ליצירה), "מונטנה" נעדר את הצעקה. הסרט הזה קונה אותי דווקא בגלל השקט שלו. הצניעות שלו. ההרגשה המאוד מיידית של בית שהוא מספק לי.

תוך דקות בודדות אני מכיר את הדמויות כאן. הדוד. הדודה. הסבתא. החיוכים. הזכרונות. הסודות. הבגידות. המקומות. המאכלים. אפילו הריחות. תוך דקות בודדות להמשיך לקרוא