רק של"נער מצ'אמברה" אין ממש תסריט. יש מצב נתון – גיבור הסרט, נער פשוט ממוצא צועני, מבקש להיות הגבר בבית, עכשיו כשאבא והאח הגדול בכלא. אז הוא מתחיל לגנוב. ועוד קצת לגנוב. הוא מוצא דרכים מקוריות להנדס את מעשי השודים שלו, אבל אין ממש הדרגתיות ותעוזה הולכת וגוברת במעשי השוד. בשלב מסוים הסרט הזה מתחיל לחזור על עצמו. אז עוד מעשה שוד, ועוד קטע פולקלור, ועוד נסיון להתחיל עם הבחורה שהוא רוצה תוך כדי ריקוד בדיסקוטק, ועוד קטעי נערים מעשנים ושותים, ועוד שוד, ועוד שיחה עם החבר שלו מהמוצא האפריקאי, שגם עוזר לו בגניבות, ועוד ויכוח משפחתי, וחוזר חלילה. הסרט הזה מלא וגדוש בהרבה מאותו הדבר. ובאיזשהו שלב הסרט נכנס לסטגנציה, ומתחיל אפילו לשעמם.
איתן 