פסטיבל טורונטו 2018: המלאך

(שם הסרט במקור: El Angel)

גם הסרט השני שראיתי בפסטיבל טורונטו השנה הגיע מארגנטינה, ולמרות שהוא שונה לחלוטין מ"חלום פלוריאנופוליס" החביב, השורה התחתונה דומה: גם כאן מדובר בסרט חמוד, אבל זניח.

מדובר, לכאורה, בסרט פשע. מבוסס על דמות שהיתה באמת בשנות ה-70, "המלאך" מספר על בחור צעיר שהפך לפושע נועז. הוא לא חווה פחד. להיפך. הוא ממש נהנה מהגניבות. והבמאי הולך בעקבותיו. הסצינה הראשונה של הסרט מתארת את גיבור הסיפור פורץ לבית, סתם ככה באמצע היום, בלי תכנון מוקדם, מחפש משהו לגנוב, מחפש איזשהו תקליט כדי להקשיב למוסיקה, ואז מתחיל לרקוד באמצע הבית. אין בכלל תחושת סכנה או חשש מהרגע שבו בעלי הבית יחזרו הביתה. זה בכלל לא העניין. מדובר כאן על השמחה הטהורה שבאמנות הפריצה לבתים.

ואכן, לואיס אורטגה הבמאי, עובד כאן מצוין עם מוסיקה. התקופתיות של שנות ה-70 מחייבת בגדים מסוימים, עיצוב שיער מאוד ספיציפי עם פיאות הלחיים המודגשות, ובעיקר, מוסיקת רוק סוחפת שמשתלבת במדויק עם הכיף של הדמות הראשית. ובעיקר, השחקן הראשי, בהופעתו הראשונה אי פעם בקולנוע, בחור צעיר בשם לורנצו פרו, השחקן הזה מקרין סקס-אפיל כמו שמזמן לא ראיתי (ראו את התמונה). בסיפור האמיתי עליו מתבסס הסרט היה גם רגש הומוסקסואלי מודגש כלפי שותפו לפשע, אבל הסנטימנט הזה מדוכא ב"המלאך" כמעט לחלוטין. המתח המיני נמצא כאן ב להמשיך לקרוא

פסטיבל טורונטו 2018: חלום פלוריאנופוליס

(שם הסרט במקור: Sueño Florianópolis)

החיים עושים בך מה שהם רוצים…

סרט חמוד. ממש חמוד. מקסים. וזהו. אין הרבה מה להגיד עליו.

בסוף הסרט, דמות אחת אומרת לשניה: הרבה דברים קרו. וזה נכון, אבל לא באמת נכון. כי כל עוד הסרט מתעסק רק בלהראות משפחה אחת בחופשה, בלי שהרבה דברים קורים, בלי שהסיפור באמת זז קדימה, אז זה באמת הסרט הכי מקסים, מלבב, נעים, חמוד, ואפילו כזה שאפשר ללמוד ממנו. אנה כץ, הבמאית, מאוד טובה בתיאור אינטראקציות אנושיות, ודווקא כאלו שאין בהן כוונה למשהו ספיציפי. סתם אנשים מסתכלים על הנוף בפלוריאנופוליס, אתר הנופש בברזיל שבו מתרחש רוב הסרט, מדברים אחד עם השני על משהו לא ממש חשוב, ונהנים מהנוף. והרגעים הכי יפים בסרט הם אלו שבהם האנשים נהנים מהים. מתהפכים בסירה. עושים סקי במים. משפריצים מים אחד על השני. שטים בקיאק. או סתם מסתכלים על הים או על החוף. הרגעים שבהם אדם ממצה את המיטב מהטבע הנפלא.כי זה הסרט: החיים עושים בנו כברצונם. אז בואו נמצא את הדרך למצות את החיים. ואנה כץ מנווטת את הדמויות שלה באהבה רבה, בעדינות מקסימה, ב להמשיך לקרוא