פסטיבל חיפה 2018: תל אביב על האש

יש גם חומוס בסרט, אז אני חושב שמשפט הסיכום הכי קולע לסרט הזה הוא: אחלה סרט

לעשות קומדיה מהמצב. לא פשוט. "תל אביב על האש" היא קומדיה מוצלחת על המצב. עם קצת יותר לחיצה על דוושת הדרמה, הסרט הזה היה באמת סוחף, אבל כמו שהוא, הוא מאוד מצחיק, ויש בו לא מעט אבחנות מעניינות.

כמו למשל, שגם הפלסטינים לא משתגעים על אוסלו. וכמו למשל, שהאדמה הזאת שאני ואת והוא והיא חיים עליה היא גם הבית שלהם (אומרים בסרט: אתם יודעים מה טוב בפריס? שאין שם כיבוש. אבל אז אחת אומרת: החיים שלי פה. העבודה שלי פה. המשפחה שלי פה. הבית שלי פה). וכמו למשל שהיהודים צריכים את עניין השליטה, אבל אפשר גם לקנות אותם (את היהודים) עם משחקי כבוד, גם אם הוא מזויף. וכמו למשל, שכרגע אין לנו משהו אחר לעשות מלבד להמשיך את הריקוד האבסורדי של הסכסוך הבלתי פתיר הזה.

את כל זה (ועוד) אפשר ללמוד מהסרט הזה. כי יש כאן עלילה חכמה: אופרת סבון פלסטינית הנכתבת על ידי תסריטאי פלסטיני שבמהלך הסרט נכנס לצבת של אינטרסים מתנגשים: גם היהודים רוצים לכתוב את הסדרה הפופולרית הזאת. גם הם רוצים להשפיע על החיים של הפלסטינים. היהודים רוצים לעצב את הנראטיב של הפלסטינים. אבל גם הם (הפלסטינים) רוצים לספר את הסיפור של עצמם, בלי שהיהודים יתערבו. והסיפור הזה הוא סיפור של גבורה, או של כניעה, או גם וגם, או סיפור של שגרה מייאשת, או של תקווה.

ובאמצע, הרבה שגרה. עם מראה עקומה שסמח זועבי מציב מול השגרה הזאת, הסרט הזה מצחיק מאוד, וגם מעורר מחשבה. יכול להיות שאם הקונפליקטים בתסריט היו יותר קריטיים, יותר עמוקים, יותר רציניים, אז לאמירות של הסרט הזה היה יותר תוקף, והסרט הזה היה משאיר הרבה יותר חותם. אבל גם כך, "תל אביב על האש" הוא סרט מהנה מאוד, עם המון רגעים שאפשר ללמוד מהם, עם לא מעט רפליקות שניתן לשלוף מהסרט הזה ולכתוב על חולצה, עם הצגת משחק נהדרת של קייס נאשף בתפקיד הראשי, כאחד שלאט לאט לוקח את הגורל שלו (של העם הפלסטיני) בידיו, מצליח למצוא מוצא מהפלונטר (וגם לזכות בנערה? מייסא עבד-אל האדי בעוד הופעה כובשת), עם עריכה חכמה שיודעת לזגזג בין הצדדים ולהראות את האבסורדיות של המצב, ועם גישה קומית שלא שוכחת לרגע שהכל בעצם מתבסס על החיים שלנו פה – הסרט הזה הוא תענוג מהנה מאוד, עם כתיבה קומית אפקטיבית ומצחיקה, ועם ביצוע מדויק.

סרט כיפי שאפשר גם ללמוד ממנו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il