אבל זהו רק אחד מהעניינים כאן. הסרט בכלל מתחיל עם הקדמה לא קצרה ודי מיותרת לטעמי. ובכלל, הדבר הראשון שמבחינים בו בהתחלת הסרט היא העובדה שהוא מצולם בשחור לבן. זאת הייתה יכולה להיות זכות גדולה לסרט הזה, להפוך סרט על סרט שיש בו אנשים שמייצגים חברה שסועה – היה אפשר להפוך את הסרט הזה לאמירה יפה אסתטית וטעונה רגשית. אבל כבר מהתחלה ניתן להבין ש להמשיך לקרוא 
מבחינה קולנועית הסרט הזה נראה מדהים. הרי לקחו אנשים, הביאו אותם לסוג של האנגר, וצילמו איתם ראיונות. מה שנקרא בעגה המקצועית "ראשים מדברים". לא ב"44 שעות". כאן מצלמים אותם ב להמשיך לקרוא 
איתן 