זאת הבעיה שלי עם לאון פרודובסקי. אם אתה כבר עושה סרט על נאצים ויהודים, ואם אתה כבר משקיע הרבה מעבר למה שמקובל בסרטים ישראלים, ויוצר כאן פרויקט גדול עם שחקנים מפורסמים, אולי כדאי ש להמשיך לקרוא 
זאת הצרה שלי עם הסרט הזה. אין בכלל איזון בין הקומי לדרמטי, מה גם ששני החלקים האלו לא ממש עשויים טוב. הקומי לא ממש מצחיק, ואין כמעט סט אפים שיהפכו לסצנות קומיות אפקטיביות (חוץ, אולי, מחצי סצנה של רועי אסף בבית ראש העיר). ומבחינת הדרמה – גם כאן, דמויות הילדים שהיו אמורות להיפתח בפנינו נשארות מרוחקות. אני יודע מעט מאוד על ה להמשיך לקרוא 
איתן 