בחודשים האחרונים מסתבר ש"ולריה מתחתנת" הוא הסרט הישראלי היציג של השנה. הוא זה שהיה בפסטיבל בינלאומי נחשב (ונציה!, וגם טורונטו!), הוא זה שמקבל אהבה גדולה מהאקדמיה הישראלית (בדמות הרבה מועמדויות, אבל רק זכייה אחת), וגם הביקורות שאני שומע מכל כיוון מחבקות, אבל אני ניצב מול כל האהבה שהסרט הזה מקבל, ולא מבין אותה. כי בעיניי זה בסך הכול סרט טלוויזיה חביב. שמאבד את עצמו לדעת על המסך הגדול.
התחלת הסרט. מוסיקה קצבית, סוערת. על המסך לא קורה כלום. רק כותרות פתיחה. המוסיקה נגמרת, ואז הסרט מתחיל. משהו במתמטיות הזאת של שימוש במוסיקה הוא פשוט לא נכון לטעמי. במקום לעבוד על הרגש יותר בערמומיות, להביא את המוסיקה מלמטה, זה עובד יותר כמו סרט טלוויזיה קטן.
בחלק גדול מהזמן יש כאן, בעצם, סיטואציה אחת מרכזית המתרחשת בתוך בית אחד. אנשים הולכים וחוזרים במסדרון, מנסים למצוא פתרון לבעיה. אבל הסרט הזה די נתקע במקום, לא ממש מתפתח, ודי חוזר על עצמו.
יש כאן, בעצם, סוג של ביקורת (לא כל כך) מרומזת על שליטה גברית בנשים. הולריה שמתחתנת משם הסרט היא כלה בהזמנה. שנקנתה בכסף. ומה שנקנה בכסף אפשר גם להחזיר. זה נאמר בפירוש בסרט. וזהו השוט שהגברים מחזיקים מעל ראש הנשים, שמא יתנהגו לא יפה ויישלחו בחזרה לאוקראינה.אבל הולריה הזאת לא מספיק ספציפית. לא ממש ברור מה קורה לה, ולמה היא להמשיך לקרוא ←
המרחק בין הגג שעליו מתרחשת סצנת הסיום של "החבר השמן שלי" לבין הגג של אמפייר סטייט בילדינג הוא כמו המרחק בין "הארי פגש את סאלי" לבין "החבר השמן שלי". רחוק, אבל גם לא כל כך.
ההבדל הוא בכסף. בניצוצות. כי ניו יורק, בחייך. אבל זה לא אומר שתל אביב היא לא משהו. גם מול ניו יורק. ובדיוק על זה הסרט הזה, "החבר השמן שלי". לכאורה, תל אביב מול ניו יורק, פחחח…למעשה, גם תל אביב השמנה (מול ניו יורק הנוצצת) – גם אנחנו שווים משהו. רק לוקח קצת זמן (או אולי הרבה זמן) לראות את זה.
כי הנה מגיע סרט טוב לב. קומדיה רומנטית. הזן הנכחד הזה. הנה מישהו מחייה אותו. כמו ב"הארי וסאלי", יש כאן סיפור על בחור ובחורה ידידים. כמו בקומדיה האמריקאית, יש קפיצות של זמן, והם נפגשים שוב ושוב במקרה, פעם בכמה שנים. כמו שם, גם פה, עולה השאלה האם הידידות תתפתח ליותר מכך. ויש גם סצנה של שתי שיחות טלפון (שלו ושלה) שערוכות במקביל, כמו שתי השיחות ב"הארי וסאלי" שמספרות לזוג החברים ש: הם עשו את זה!.אבל זהו גם ההבדל בין האמריקאי לישראלי. כי אז מה אם אני ישראלי? אז מה אם אני לא עשיר כמו אמריקאי? אז מה אם אני לא יפה כמו אמריקאי? אז מה אם אני להמשיך לקרוא ←
אבל הולריה הזאת לא מספיק ספציפית. לא ממש ברור מה קורה לה, ולמה היא להמשיך לקרוא 
אבל זהו גם ההבדל בין האמריקאי לישראלי. כי אז מה אם אני ישראלי? אז מה אם אני לא עשיר כמו אמריקאי? אז מה אם אני לא יפה כמו אמריקאי? אז מה אם אני להמשיך לקרוא 
איתן 