אהבה אסורה. כל כך הרבה סרטים נעשו על אהבה אסורה. סרטים סוערים, מלאי תשוקה. "את יכולה לחיות לנצח" מוריד את סיפורי האהבה האסורה האלו לאדמה. הוא פשוט, מאוד פשוט, והוא בעיקר קונה אותי בשקט שלו. יש בו גיבורה אחת, נערה שקטה, מופנמת. היא בוהה בעולם. לא מדברת הרבה. לא יוזמת. בעיקר מגיבה לסביבה (לפעמים). בגלל נסיבות שלא בשליטתה, היא מגיעה לסביבה זרה, ובעיקר נטמעת בנוף.
אמנם ניכרת כאן בוסריות בבימוי. כדי להדגיש את רגע המפגש, ועוד כמה רגעים אחרים בהמשך הסרט, הבמאים מורידים את סאונד הסביבה לאפס, כאילו מכריחים אותנו להקשיב להלמות הלב של הגיבורה. בסרט כזה, שחי את ההתפתחות האיטית של מערכת היחסים בצורה ריאליסטית למדי, טריק בימויי שכזה מיותר וזר. אבל זה זניח. כי יש כאן בעיקר קצב איטי של התרחשות, מעקב סבלני אחרי שתי בנות ואחרי ההתאהבות של אחת בשנייה.
מה שלדעתי מונע מהסרט להפוך ליצירה הסוחפת שהוא היה אמור להיות הוא הבחירה הלא נכונה להבנתי של בימאי הסרט. הבחירה מי משתי הבנות תוביל את הסיפור הזה.באמצע הסרט, הידיד אומר לנערה: אז את אוהבת נשים, הא?! והיא אומרת: להמשיך לקרוא ←
באמצע הסרט, הידיד אומר לנערה: אז את אוהבת נשים, הא?! והיא אומרת: להמשיך לקרוא 
איתן 