דוקאביב 2017: אני לא הכושי שלכם

(שם הסרט במקור: I am Not Your Negro)

לפני הצפיה בסרט הזה ידעתי עליו רק שהוא היה מועמד לאוסקר, שהוא עוסק בזכויות השחורים בארה"ב דרך סיפורו של סופר ומשורר מפורסם (שאני לא שמעתי עליו מעולם), ושסמואל ל. ג'קסון הוא הקריין בחלק גדול מהסרט.

אחרי הצפיה בסרט אני יודע שסמואל ל. ג'קסון עושה בסרט הזה עבודה כל כך טובה, עד שקשה לי אפילו לחבר את הפנים הכל כך מוכרות שלו עם הקול השקט והלא רגיל הזה. אני יודע קצת יותר על ג'יימס בולדווין, הסופר שלא הכרתי. אבל אני לא ממש יודע מה אני חושב על הסרט הזה, ודי קשה לי לסכם את החוויה שעברתי.

אני חושב שאני לא ממש אוהב את הסרט, או שלא ממש התחברתי אליו. ומצד שני, יש בו בכל זאת משהו רגשי, לא ממש מוגדר, שבכל זאת עבר אלי. יש בסרט הזה משהו חשוב, אבל הוא לא בא על חשבון הקולנוע, או הדמות. ועם זאת, משהו בסרט הזה לא שלם.

ואני חושב גם שמדובר באיזושהי הצהרה של בולדווין (בקולו של ג'קסון) כבר בתחילת הסרט שחורצת את גורל היצירה הזו, לטוב ולרע. מספר ג'קסון (בולדווין) ש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת