דוקאביב 2017: איש המזרנים

(שם הסרט במקור: Mattress Men)

החיים קשים. קשה לחיות בלי כסף. זה לא נעים להיות חייב כסף לאנשים שלווית מהם. יש מתח בבית כשהמצב הכספי לחוץ. קשה לחיות עם אשה וילדים כשהמצב הכלכלי לא משופר. ולא נעים ללכת לעבודה במשרה חלקית, לא לקבל את ההערכה הראויה, ועוד לקבל לא מספיק כסף כדי להתקיים. החיים קשים. אין כסף. לא נעים לחיות ככה. קשה. בעיה. אין כסף…

וכיוב', וכיוב', במשך שעה וחצי. "איש המזרנים" הוא סרט של שעה וחצי, אבל היה אפשר לקצר אותו בלפחות חצי. וגם לערוך אותו אחרת. ואולי גם להחליף במאי. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

דוקאביב 2017: שיר לילי

(שם הסרט במקור: Canción en la Noche)

זה היה אמור להיות סרט מרגש על אדם שמאוד מתגעגע לאהובתו, אז הוא כותב לה יומן.

זה לא.

כי הסרט הזה כל כך מתרכז בפרטנציות אמנותיות, עד שהוא שוכח את האנשים.

רוב הסרט בנוי מקטעי מכתבים שגיבור הסרט כותב, כתובים בכתב יד. אין קריינות. קולו של הגיבור כמעט ולא נשמע במשך כל הסרט. פניו לא נראים במשך כמעט כל הסרט. פסקול הסרט בנוי בעיקר מרעשי סביבה (גשם, ציפורים), או שקט סביבה (מה שנקרא בעגה מקצועית Room tone), וללא מוסיקה בכלל, כך שכבר מלכתחילה הסרט הזה יותר שכלתני מאשר רגשי.

ואחרי קטעי המכתבים, בד"כ רואים את להמשיך לקרוא