גויה 2015: המועמדויות

במסיבת עיתונאים צנועה ומאוד יעילה היום בספרד הוכרזו המועמדים לפרס האקדמיה הספרדית לקולנוע לשנת 2015. מבט על רשימת המועמדים מגלה שהקולנוע הספרדי השנה פונה לכיוונים מעניינים. לא עוד דרמות 'אמנותיות', ולא עוד קולנוע נסיוני. בזמן שפדרו אלמודובר עדיין מלקק את פצעי סרטו הקודם (ורק לפני שבוע הודיע המאסטר בן ה-65 על התחלת עבודה על סרט חדש, שיקרא "שקט". יהיה מוכן כנראה רק לפסטיבל קאן 2016), ובזמן שאלחנדרו אמנבר ("הים שבפנים", "האחרים") וחוליו מדם ("סקס ולוסיה", "הנאהבים מחוג הקרח הצפוני") נמצאים כרגע בחדרי העריכה עם סרטיהם החדשים (שנת 2015 תהיה מסקרנת במיוחד בקולנוע הספרדי), הקולנוע הספרדי של 2014 מראה פנייה מסקרנת אל עבר סרטי אקשן עשויים היטב ודרמות מתח מסוגננות. קולנוע פופולרי לכל דבר, בידור ממריץ אדרנלין, רק דובר ספרדית, וכנראה גם אינטלגנטי ולא טיפשי כמו רוב התוצרת ההוליוודית.

אלו הם הסרטים המרכזיים ברשימת המועמדים לפרס הגויה לשנת 2015:

סיפורים פרועים (Relatos Salvajes) – דמיאן סיפרון

על הסרט הזה אני לא אכתוב הרבה, כי הוא עומד לעלות על המסכים שלנו בקרוב (הנה לינק לדף הסרט באתר של "לב"). למעשה הוא הנציג הארגנטינאי לאוסקר (ואני מהמר שהוא יהיה גם זה שיזכה. כולם ישימו את הכסף שלהם על "אידה" הפולני. אני שמעתי על "סיפורים פרועים" חוות דעת נפלאות, ונדמה לי שהוא יהיה זה שיגנוב את הפרס לפולני). היות שהסרט הזה הוא קו-פרודוקציה ארגנטינאית-ספרדית, חגיגת הנקמה הזו קיבלה 9 מועמדויות לפרס האקדמיה הספרדית לאוסקר: לפרס הסרט, בימוי, שחקן (ריקארדו דארין, ההוא מ"הסוד שבעיניים", למשל. כי אין סרט ארגנטינאי בלי דארין), תסריט מקורי, עריכה, איפור, מוסיקה, הפקה, ופרס הסרט הזר דובר הספרדית (כן, "סיפורים פרועים" מועמד גם לפרס הסרט הספרדי, וגם לפרס הסרט הזר. מצחיקים שם, באקדמיה הספרדית. מה שאומר, אגב, שלדעתי הוא יזכה בפרס הסרט הזר דובר הספרדית, ושאר הפרסים ילכו לסרטים אחרים).

הילד (El Niño) – דניאל מונסון

לפני כמה שנים הגיע משום מקום סרט קטן, פעוט תקציב, אבל מהודק, מותח, סוחף דרמטית, חונק ועוצר נשימה בשם "תא 211" וסחף את פרסי האקדמיה הספרדית. דרמת בית הסוהר ההיא הביאה שם חדש לבמה – דניאל מונסון. והנה, הבמאי-תסריטאי של הסרט ההוא מתחיל לקיים את ההבטחה. הפעם נדמה שבעקבות ההצלחה של "תא 211" (סרט משובח, אגב. מוקרן מדי פעם בערוצי הכבלים. מומלץ) קיבל מונסון תקציב הרבה יותר משמעותי, והוא יצא לצלם סרט מתח-אקשן שלפחות לפי הטריילר נראה משובח למדי.

9 המיילים המוזכרים בטריילר הם המרחק הקצרצר בין דרום ספרד לבין מרוקו. הרוחב הצר של מיצר גיברלטר. מרחב שמנוטר בצורה צמודה ע"י המשטרה, ובכל זאת, המרחב הצר הזה מהווה הכביש הראשי דרכו נכנסים סמים לספרד הגדולה. "הילד" הוא הכינוי של גיבור הסרט, בחור צעיר העובד לפרנסתו המצומקת בתיקון סירות מנוע בעיירה ע"י צוק גיברלטר. נחמתו היחידה היא היכולת לנהוג סירות מנוע במהירות מטורפת בים הגדול שבתוך אותם 9 מיילים. חבר שלו מכיר לו סוחרי סמים מהצד השני, ומשכנע אותו לעשות קצת כסף, להבריח קצת סמים. מה שהם לא יודעים שאותו סוחר סמים מצפון אפריקה משתמש בהם כפתיון עבור המשטרה, בעוד הוא בעצם מתכונן לעסקת סמים משמעותית בהרבה. כשהמשטרה תהיה עסוקה עם הניניו ועם חברו, הוא כבר יעשה עסקה גדולה הרבה יותר במקום אחר. כשגיבורי הסרט מגלים את המזימה, הם מתחילים לחשוב איך לצאת מהפלונטר, עכשיו כשגם המשטרה וגם אותו ברון סמים יהיו על עקבותיהם. את מפקח המשטרה משחק לואיס טוסאר, שהיה גם השחקן הראשי באותו "תא 211" מהולל, ובכלל, נדמה שמה שעבד כל כך טוב באותה דרמת בית סוהר רק משתכלל והולך עם תוספת המזומנים שקיבל מונסון בעקבות ההצלחה ההיא.

"הילד" מועמד ל-16 פרסי גויה: פרס הסרט, בימוי, צילום, שחקן משנה, שחקן-תגלית, שחקנית משנה, תסריט מקורי, מוסיקה, שיר, תלבושות, סאונד, הפקה, עריכה, עיצוב אמנותי, איפור, ואפקטים.

האי הקטן (La Iala Mínima) – אלברטו רודריגז

בשנת 2000 הייתי בחופשה בספרד, וביקרתי גם בפסטיבל הסרטים בסאן סבסטיאן. בין היתר ראיתי שם קומדיה הזויה ומשעשעת שנקראה "הסיפור של דיויד פילגרים" (משהו על אדם שרצה להוכיח שהוא זה שבעצם כתב את שירי האלבום ההו-כה-מפורסם, "סרג'נט פפר", והוא בעצם מכר את הזכויות לביטלס אבל אף אחד לא מאמין לו). אלברטו רודריגז, אחד משני במאי הסרט הזה, התפתח מאז בצורה מאוד לא צפויה. הוא הפך לבמאי מוערך מאוד ומצליח מאוד של דרמות שהופכות קשוחות יותר ויותר. "7 בתולות" היה דרמה חביבה (ראיתי). "יחידה 7" היה כבר סרט משטרה קשוח שזכה להרבה מועמדויות לגויה (לא ראיתי). והנה מגיע סרטו החדש, וגם הוא זוכה להרבה מועמדויות (וגם לפרסים באותו פסטיבל בסאן סבסטיאן, מהדורת 2014), וגם הוא דרמת משטרה קשוחה.

נדמה שהיתרון של "הילד" ושל "האי הקטן" על פני סרטי האקשן האמריקאים הרגילים , מעבר לכשרון ולמחשבה שמושקעים בהם, הוא השימוש המרתק שהם עושים בלוקיישן. כפי שניתן לראות בטריילר, גם כאן המקום בו מתרחש הסרט (גם כאן, דרום ספרד) מהווה פקטור מכריע בסיפור.

שתי נערות נעלמות. נרצחות. שני שוטרים נשלחים מהעיר הגדולה מדריד כדי לפתור את התעלומה. לשני השוטרים שיטות עבודה שונות, והם מתעמתים ורבים במקום לעזור אחד לשני, מה גם שהעובדה ששניהם הוגלו מהעיר הגדולה למקום נידח שכזה מעידה ששניהם לא נמצאים ברגע הגדול בחייהם (הפרטיים, כמו המקצועיים). שביתה שמאיימת על מקור הפרנסה של המקומיים, קציר האורז, מעכבת את החקירה ומסבכת את העניינים. אבל מה שהשוטרים כן מגלים הוא ששתי הנערות האלו לא היו לבד, ולא מעט נערים ונערות אחרים הולכים אחרי הכסף הגדול שנמצא…בסחר בסמים (כמו ב"הילד"). נראה כמו דרמת פשע סטנדרטית, אבל אפקטיבית. "האי הקטן" מועמד ל-17 פרסי גויה: פרס הסרט, בימוי, מוסיקה, שחקן (שני שחקנים מהסרט הזה מתחרים על הפרס ראש בראש), שחקן משנה (אנטוניו דה לה טורה, ששיחק גם בסרטו הקודם של רודריגז. וחוץ מזה, אין שנה שבה דה לה טורה לא מועמד. לפחות לפרס אחד), שחקנית משנה, שחקנית-תגלית, תסריט מקורי, צילום, תלבושות, סאונד, הפקה, עריכה, עיצוב אמנותי, איפור, ואפקטים מיוחדים.

ילדת קסם (Magical Girl) – קרלוס ורמוט

על פניו, זוהי דרמה מרגשת ועדינה. בעצם, זה כנראה סרט מתח, ואפילו אימה. אבא יוצא למסע להגשים את משאלתה של ביתו הקטנה, החולה במחלה סופנית – להשיג את השמלה של יוקיקו, הדמות שהיא מעריצה מסדרת הטלויזיה האהובה עליה "ילדת הקסם יוקיקו". אבל השמלה יקרה, וממונו של האב מצומצם. בכדי בכל זאת להגשים את המשאלה של הבת האהובה, הוא מתחבר עם אשה מעורערת בנפשה ועם מורה למתמטיקה עם עבר מפוקפק כדי שיעזרו לו להשיג את הכסף הנדרש לרכישת אותה שמלה כל כך נחשקת. הטריילר מצליח להעביר את האימה בצורה מאוד אפקטיבית, והסרט נראה מסקרן למדי.

"ילדת קסם" מועמד ל-7 פרסי גויה: פרס הסרט, בימוי, תסריט מקורי, שחקנית (ברברה לני, שחקנית שאני לא מכיר, אבל כדאי לציין שהיא מועמדת במקביל גם לפרס שחקנית המשנה על תפקידה ב"הילד"), שחקן-תגלית, שחקן, שחקן משנה.

פרחים (Loreak) – ג'ון גאראניו, חוסה מארי גונאגה

דרמה ספרדית בשפה הבאסקית. מישהו שולח למישהי פרחים. מישהו אנונימי. כל שבוע, באותו זמן, היא מקבלת הביתה פרחים ממישהו לא ידוע. חייהן של שתי נשים נוספות מושפעים ממשלוחי הפרחים האלו. יש מישהו או מישהי אחד או אחת ששלוש הנשים האלו הכירו. מישהו או מישהי שכבר לא בחיים. דרמה מסתורית מסקרנת.

"פרחים" מועמד רק ל-2 פרסי גויה: פרס הסרט, ופרס המוסיקה, מה שאוטומטית מוריד את סיכויי הזכיה של הסרט הזה, אבל לא מקטין את הסקרנות שלי מהסרט.

סרטים נוספים שכדאי לשים אליהם לב:

"פאקו דה לוסיה – החיפוש" (בימוי: קורו סאנצ'ז ואריה) (טריילר). כל אוהבי המוסיקה הספרדית בטח יתרגשו לשמוע שיש סרט דוקומנטרי שסוקר את חייו של האגדה הזו שנפטרה לפני פחות משנה. סביר להניח שיהיה אפשר למצוא אותו בדוק-אביב הקרוב. בינתיים הסרט הזה מועמד ל-3 פרסי גויה: פרס הסרט הדוקומנטרי, וכמו כן, פרס בימוי הביכורים, ופרס העריכה.

"2014- נולד בעזה" (בימוי: הרנאן סין) (טריילר). בקטגוריה הדוקומנטרית יתמודד מול הסרט על פאקו דה לוסיה גם הסרט הזה, שצולם בזמן המלחמה האחרונה בקיץ בעזה. מצד אחד יש פה חשש להטיה חמורה, למניפולציה זולה ומרתיחה, אבל מצד שני, הסרט הזה מתרכז בקורבנות התמימים של המלחמות – הילדים. לפי הטריילר, יש בסרט הזה גם פיוט והסתכלות על הצד השני, הצד שאנחנו לא רואים. כך שיכול להיות שבכל זאת יש משהו בסרט הזה. אולי גם הסרט הזה יגיע לדוק-אביב הקרוב.

"הפרידה האחרונה מבטי דיויס" (בימוי: פדרו גונזאלס ברמודס) (טריילר) עוד סרט מסקרן בקטגוריה הדוקומנטרית הוא תיעוד ההופעה הפומבית האחרונה של האגדה ההוליוודית, בטי דיוויס. מסתבר שב-1989, כמה חודשים לפני פטירתה, היא התארחה בפסטיבל הסרטים בסאן סבסטיאן. הסרט הדוקומנטרי המסקרן הזה פורס בצורה לינארית את ששת ימיה של האגדה על אדמת ספרד. התהילה, האורות הזוהרים, אבל גם החיים מאחורי הקלעים, של אגדה חיה בדמדומי ימיה. אולי גם זה יגיע לדוק-אביב?

מול "סיפורים פרועים" מתמודד על פרס הסרט הזר דובר הספרדית גם "מר קפלן", הסרט שאורוגוואי שלחה השנה לאוסקר (לא עבר שלב, אבל עדיין מסקרן אותי). איש מבוגר מוצא לעצמו מטרה בחיים: לצוד את בעל הבר החדש שעל החוף, שלדעתו הוא פושע נאצי נמלט. נראה כמו קומדיה טובת לב.

על פרס הסרט האירופי הטוב ביותר מתמודדים "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", "מלח הארץ" (דוקומנטרי של וים ונדרס), ועוד שני סרטים שאי אפשר לברוח מהם בשום מקום השנה: "למה זה מגיע לי?" האיום, ו"אידה" היפה.

וגם: אלנה אנאיה ממשיכה למצב את עצמה כאחת השחקניות הספרדיות המובילות. אחרי זכייתה בגויה על תפקידה המצוין ב"עור בו אני חי" של אלמודובר (ואחרי שהכרנו אותה מסרטיו של חוליו מדם), השנה אנאיה מועדמת לפרס השחקנית על תפקידה בסרט "כולם מתים" (טריילר). היא משחקת אשה מוכת יגון המתקשה להתמודד עם מותו של בן זוגה, בעודה מנסה לגדל את הילד המשותף שלה ושל המנוח, ובעודה חיה עם חמותה, מוכת היגון גם היא. נשמע כמו תפקיד תפור לשחקנית מעולה כמו אנאיה, בסרט שמועמד לשני פרסי גויה בלבד (לאנאיה, ולבמאית בסרט הביכורים שלה), מה שלא הופך את "כולם מתים" לסרט פחות מסקרן עבורי.

טקס חלוקת פרסי הגויה יערך ב-7 בפברואר. אני אמשיך לעקוב אחרי התוצאות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il