מבוך השקרים: הביקורת

(שם הסרט במקור: Im Labyrinth des Schweigens)

"…הגרמנים לא רוצים לדעת את האמת. הם רוצים מציאות מצופת סוכר…"

הבעיה היא שגם הסרט הזה מצופה סוכר בעצמו…

כשיצאתי מהאולם ההקרנה, מישהי שאלה אותי: "נו, אז איך היה הסרט?", "לא אהבתי", עניתי. "למה, הסרט קשה מדי?" היא שאלה. "לא, זאת בדיוק הבעיה. הסרט הזה הוא על נושא קשה, אבל הוא קל. קל מדי"

עד לפני כחודש לא שמעתי בכלל על הסרט הזה. צץ משום מקום. הבמאי לא מוכר. השחקן הראשי לא מוכר. גם שמעם של שאר השחקנים לא הגיע אל אוזני. אבל אז התחלתי לשמוע תגובות נפעמות לסרט מאנשים שצפו בו בהקרנות מוקדמות. ובהתחלת החודש, גם האקדמיה הגרמנית גילתה התעניינות בסרט, והעניקה לו 4 מועמדויות לפרס ה"לולה", האוסקר שלהם. התחלתי לחשוב: אולי בכל זאת יש כאן משהו. ואז ראיתי את הסרט…

זה כמעט מרגיז לומר את זה, אבל "מבוך השקרים", שהוא סרט שמנסה לחקור את זכר השואה, את האשמה הגרמנית, הסרט הזה הוא בעצם