10% ילדה שלי: הביקורת

אז איזה סוג של סרטים אתם אוהבים? סרטי פנסטיה, אסקפיסטים כאלו, שלוקחים אותכם לעולמות אחרים, דמיוניים, או סרטים מהחיים, המדברים על כאן ועכשיו, על אנשים כמוני וכמוך, בסיטואציות ריאליסטיות?

ואולי אפשר משהו באמצע? משהו מהחיים, אבל עם קצת תבלין של פנטסיה? משהו שאני יכול להבין ולהכיר מהסביבה הכי מיידית שלי, אבל להוסיף לו תבלין קטן של קסם, משהו שהוא כמו המציאות, אבל עובר על יד? משהו שיעזור לי להמתיק את החיים מבלי לצאת מהם באופן טוטאלי, מבלי להילחם במתכות יורות לייזרים מכוכב זורון, או משהו עם שם אידיוטי אחר? משהו שמבקרי קולנוע מדופלמים ממני יקראו לו אפילו 'ריאליזם פיוטי'?

אפשר ואפילו כדאי. וזה "10% ילדה שלי". סרט מקסים, מהחיים, תל-אביבי מאוד, אבל עם קצת דמיון, תבלין קטן של קסם שעוזר לעבור את הקשיים של החיים עם חיוך, ואפילו עם תובנה אחת קטנה או שתיים.

מתוך "10% ילדה שלי". צילום: יעל לב-רם

מתוך "10% ילדה שלי". צילום: יעל לב-רם

בגדול זה סרט על בחור צעיר ש להמשיך לקרוא