לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם מבקרי קולנוע עמיתים. סיפרתי להם שאני מתכוון ללכת לראות את "איימי" למרות שאני מכיר רק שיר אחד של הזמרת שעומדת במרכז הסרט הזה. "תראה, תראה. זה סרט יפה ומרגש", הם אמרו לי, והוסיפו "אתה מכיר יותר משיר אחד". הם צדקו:
"איימי" הוא באמת סרט יפה ומרגש.
ואני באמת מכיר יותר משיר אחד של איימי ווינהאוס.
אני מכיר שניים (Back to Black, ו Rehab).
זה טסט קייס מעניין. לראות סרט על דמות ששמעתי עליה, אבל לא ממש הייתי מעורב רגשית בחייה, ביצירה שלה, ובמותה. בשבילי זה כמו לראות סרט על אדם אנונימי מחו"ל, או כמו שמישהו זר יראה סרט על שלמה ארצי, לדוגמא, סופר-סטאר ישראלי שאף אחד לא יודע עליו דבר מחוץ לגבולות הארץ. וככזה מדובר בסרט מאוד מעניין.
כי קודם כל, פעם, כשראיתי סרטים על להמשיך לקרוא 
איתן 