פסטיבל ירושלים 2015: ילדה בוערת

(שם הסרט במקור: Magical Girl)

על הסרט הזה שמעתי לפני כמה חודשים כשסקרתי כאן בבלוג את המועמדים לפרס הגויה של האקדמיה הספרדית. זה נראה מאוד מסקרן, אם כי לא ממש הצלחתי לשים את האצבע על מה הסרט הזה בדיוק. האם זה סרט דרמה על אב המוכן לעשות הכל למען ביתו החולה, או סרט מתח על גבר המסתבך בסחיטה ואשה המסתבכת בעולם הזנות הקינקית בעקבות חוב כספי?

אז אחרי שראיתי את הסרט חשבתי שזה סרט מרשים מאוד, אבל עדיין לא ממש הבנתי אותו. כלומר: הוא ברור ומובן לגמרי. אין כאן מהלכי עלילה בלתי נהירים. זה לא דיויד לינץ' כאן. אני רק לא הבנתי לאן הבמאי רוצה לקחת אותי. מהו ההגיון מאחורי כל הטוויסטים שיש כאן. ועדיין, זה סרט מרתק, ובעיקר די מהפנט.

Magical Girl posterהקצב האיטי הוא שם המשחק כאן. לא כל כך איטי כמו מחושב. מדוד. ניכר ש להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2015: אני מחייכת חזרה

(שם הסרט במקור: I Smile Back)

על הסרט הזה שמעתי קצת עוד מהקרנתו בפסטיבל סאנדאנס האחרון, בתחילת השנה. מה ששמעתי היה בעיקר: "שרה סילברמן מצוינת, הסרט פחות". ובחיי שהפעם הם צדקו. זה ממש ככה. שרה סילברמן כל כך טובה כאן, שהיא אכן שווה אוסקר (ולא רק בגלל שהיא מוכרת כקומיקאית שפתאום עושה תפקיד דרמטי), אבל אני בספק אם היא אכן תקבל מועמדות, כי הסרט עצמו לא מספיק טוב.

i smile backעם זאת, צריך לומר, שהסרט לא רע. הוא בסדר כזה. הוא מכין קרקע יציבה לסילברמן כדי שתוכל לתאר בכנות חודרת קרביים את חייה של מכורה. וסילברמן לוקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. שתי סצינות בסרט, אחת לקראת הסוף, ואחת אחרי כרבע סרט, סצינות שמתארות אשה בהתפרקות טוטאלית, שתי הסצינות האלו לבדן נכנסות אצלי לרשימת הסצינות הטובות ביותר שראיתי השנה, רק בגלל להמשיך לקרוא