הרבה זמן אני שומע על הסרט הזה, אבל נמנעתי ממנו. הוא היה בפסטיבל ירושלים, והיתה לי הזדמנות לצפות בו, אבל ויתרתי. וגם כשהוא נבחר לייצג את ברזיל באוסקר הסתייגתי ממנו. ומצד שני, לכל אורך אותו זמן שמעתי עליו דברים נחמדים מאוד. איך הוא בעצם סרט חביב ונגיש.
אז אחרי שראיתי את הסרט הזה בסופו של דבר, האינסטינקט הראשוני שלי היה נכון: מדובר בסרט אנמי, ובמידה מסוימת חלש ומרגיז. וזה מאוד חבל, כי השחקנית הראשית נהדרת (וזו לא פעם ראשונה שאני רואה את רז'ינה קאסה בפעולה. שחקנית מצוינת). אבל הבימוי כאן נרפה, והתסריט שטוח ושטחי.
אז יש לנו סיפור על אשה לא צעירה שעובדת כ להמשיך לקרוא 
איתן 