נכנסתי לסרט הזה כשאני יודע שאני הולך לראות סרט טוב. ג'ף ניקולס מיצב את עצמו בשנים האחרונות כבמאי משובח שיודע מה שהוא עושה (עם Take Shelter, ו Mud). אז ידעתי שיהיה כאן סרט טוב. לא ידעתי עד כמה. "ילד חצות" (או איך שלא יקראו לסרט הזה בישראל) הופך את ג'ף ניקולס רשמית לאחד הבמאים הכי טובים בעולם לטעמי.
מדובר, קודם כל, בתסריט אדיר ומרובד. לכאורה, ילד נחטף. כל העולם בעקבותיו. מהר מאוד אנו לומדים שמי שחטף אותו הוא בעצם אבא שלו. החוטף הוא בעצם הגוד-גאי. הבאד-גייז הם כל השאר. אבל לילד יש כוחות מיוחדים. הוא שומע תדרים יוצאי דופן. יש לו עניין עם אור (ולכן הוא ישן ביום, וער בלילה). יש לו כל הזמן משקפי צלילה על העיניים (כי האור הכחול היוצא מהן יוצר קשר עם גורמים מהעולם הלא מובן לנו, והתוצאה מרטיטה את האדמה עליה אנחנו עומדים. באופן הכי מילולי שזה נשמע).
ולכאורה מדובר כאן במרדף ש להמשיך לקרוא 
איתן 