פסטיבל ברלין 2016: לא חוקי

(שם הסרט במקור: Ilegitim)

באתי לסרט עם ציפיות גבוהות. אדריאן סיטארו, הבמאי, כבר מאוד הרשים אותי בעבר עם "כוונות טובות", וגם ב"מקומי", שפחות אהבתי, היה כשרון סינמטי ניכר של כתיבה ובימוי. והאמת שגם בסרטו החדש יש רגעים חזקים. אבל לא הבנתי אותו.

קודם כל צריך לומר שבשני סרטיו הקודמים היתה כמות עצומה של חוש הומור מצחיק מאוד שמבוים במקצוענות מרשימה ובטיימינג מדויק. כל זה נעלם כאן. "לא חוקי" הוא סרט רציני עד מאוד (למעט סצינה אחת קצרצרה עם אוגר). אז מה שנשאר הוא דרמה סטנדרטית, מבוימת היטב אמנם, ובעיקר משוחקת מצוין, אבל סטנדרטית למדי. כל הייחוד של אדריאן סיטארו כבמאי הלך לאיבוד.

אבל צריך לומר גם שכריסטיאן מונג'יו כבר עשה את זה יותר טוב. הרבה יותר טוב. כי שם המשחק כאן הוא הפלה. אתם זוכרים את "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים", כן?!. אז סיטארו יוצא מאותה נקודה. במשך למעלה מעשרים שנה, בין אמצע שנות ה-60 עד סוף שנות ה-80 ההפלה היתה לא חוקית ברומניה. מונג'יו עשה על זה סרט חורך לב ונשמה. סיטארו יוצא מאותה נקודה ב"לא חוקי", ומביים סצינה ראשונה בסרט שבה יש גילוי מחריד בקשר לאבא. העניינים מגיעים לתגרה בתוך המשפחה. העבר השחור מטיל צל כבד על ההווה. המשחק, העמדת הסצינה על ידי הבמאי, הכתיבה, פיתוח הסצינה בסבלנות על ידי הבמאי עד לשיא – הכל מצוין.

ואז זה נגמר. הסרט עובר לספר על משהו אחר.

האבא די נעלם מהסרט, וזרקור הסיפור עובר אל

פסטיבל ברלין 2016: השכנים מלמטה

(שם הסרט במקור: The Ones Below)

זה הסיפור על הסרט של הבמאי הלא נכון.

זוג צעיר ומאוהב. היא בהריון. הכל סבבה. שכנים חדשים עוברים לגור בדירה למטה. הדירה שהיתה נטושה הרבה זמן. היא גם בהריון. לפתע – אסון. טרגדיה קורית לאחת הנשים. וכל סיפור ההריון מושפע מכך.

נשמע כמו דרמת עצומת רגשות.

אז זהו, שלא.

הבמאי קרא את התסריט הזה והחליט שמדובר בסרט אימה. הבעיה היא שזה לא סרט אימה מעניין במיוחד, ולא סרט דרמה טוב במיוחד.

כי הזוג מלמטה (שכמובן עבר לגור בדירה של מישהו שמת) מאופיין מלכתחילה כ

פסטיבל ברלין 2016: מאהאנה

(שם הסרט במקור: Mahana)

בחיי שזה סרט מרשים מאוד, יפה מאוד, מפואר למדי. וזו בדיוק הבעיה שלי איתו.

לי טאמאהורי התגלה באמצע שנות ה-90 עם סרט שנקרא "פעם היו גיבורים". סרט שהגיע מתוך הקהילה המאורית בניו זילנד, ותיאר את האלימות של גברים כלפי נשים. עם הגלים שהסרט הזה עשה, טאמאהורי עבר להוליווד. הוא עוד הספיק לביים פרק אחד (אלים במיוחד, למיטב זכרוני) בסדרת הטלויזיה "הסופרנוס", ואז