השחקנית הזו, שהיתה מועמדת לאוסקר בגיל 13 על תפקידה ב"כפרה", מועמדת שוב לאוסקר על תפקידה כאן, ב"ברוקלין", וזה פשוט מחמם את הלב לראות את הבחורה המוכשרת הזו מתבגרת מול עינינו, ובמיוחד בסרט הזה, שבו ההתבגרות של הדמות הזו היא כל הסיפור. הגוף של השחקנית הצעירה הזו מגיב לשינויים שעוברים על הדמות לאורך הסרט, והיא פשוט נפתחת לאט כמו פרח, והופכת מבחורה עכברית, מכונסת בעצמה, שמסדרים לה דברים, לבחורה עצמאית, בוגרת, חייכנית אבל אסרטיבית, שיודעת לסדר לעצמה את החיים, לבחור בעצמה את הבחירות שלה. ויש לה מה לבחור, כי התסריט החכם מציב לה דילמה רצינית, והיא נסחפת אל מערבולת, אבל יודעת לעמוד ברגע הנכון ולחתוך. והכל בעבודת המשחק הנהדרת של סירשה רונאן. והיא נתמכת מאחור בעבודת משחק מלבבת של ג'ולי וולטרס הותיקה, וגם ג'ים ברודבנט מביא את הפרסונה האבהית והחמה שלו לכאן, ואפילו דומנול גליסון משתלב בנחמדות הכללית של הסרט.
איתן 