אתמול התפרסמו ברומניה המועמדויות לפרס הגופו של האקדמיה לקולנוע שלהם. מבט על רשימת המועמדויות נוסך בי תחושת סיפוק: כבר למדתי לאהוב ולכבד את הקולנוע הרומני של האלף החדש עד כדי כך שכבר ראיתי שניים מחמשת הסרטים שמועמדים לפרס הסרט השנה, ושמעתי (בעיקר דברים טובים) על סרט אחד נוסף. עוד סרט ברשימה בוים ע"י במאי שראיתי שני סרטים שלו בעבר (אחד לא אהבתי, אחר כן). כך שהמבט הפעם על רשימת המועמדויות של האקדמיה הרומנית הוא מבט משולב של הכרה של הנפשות הפועלות עם המשך הסקרנות לגבי אלו שאני לא מכיר.
אלו הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות של האקדמיה הרומנית לשנת 2016:
"בראבו!" (! Aferim) – בימוי ראדו ז'ודה
במאה ה-19 יוצאים אב ובנו, משרת החוק והשוליה שלו, בשליחות בעל אחוזה עשיר למסע להחזיר את העבד שברח אחרי ששכב עם אשתו של העשיר. בדרך מלהגים האב ובנו על כל האחרים, על כל המעמדות הנמוכים, ועל הזרים, ועל כל מי שאינו נמנה על "משלנו", ובעיקר משמיצים אותם ללא בושה. "בראבו!" הוא מסה מרשימה על גזענות, לכאורה פעם, בזמנים רחוקים, אבל בעצם, מי אמר שהיום המצב טוב יותר. ראיתי את הסרט בפסטיבל חיפה, וזה מה שכתבתי עליו. מאז בכורתו בפסטיבל ברלין בשנה שעברה, "בראבו!" זכה לביקורות מצוינות, והוא גם ייצג את רומניה באוסקר השנה (ומסתבר שהוא גם הסרט הרומני המצליח של השנה ברומניה. את פרס הקהל הוא כבר קיבל). הסרט מועמד ל-12 פרסי גופו: לפרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור ועיצוב שיער.
"הקומה למטה" (Un Etaj Mai Jos) – בימוי ראדו מונטאן
ברומניה של היום, איש פשוט אחד שהולך לעבודה כל יום בסוכנות מכוניות שומע את השכנים שלו מלמטה רבים, אבל מחליק את זה. עד היום שבו מתבצע רצח בקומה למטה, והמצפון שלו אוכל אותו. כמו "בראבו!", גם כאן מדובר בסרט של במאי שאת סרטו הקודם אהבתי יותר, אבל גם אם היו לי הסתייגויות מסוימות מהסרט הזה, אין להכחיש את האיכויות הדרמטיות שלו. "הקומה למטה" מועמד ל-7 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט, צילום, וסאונד.
"האוצר" (Comoara) – בימוי קורנליו פורומבויו
איש משפחה פשוט מקבל הצעה מוזרה מהשכן שלו: תעזור לי למצוא את האוצר שהמשפחה שלי קברה בחצר לפני כמעט מאה שנה, ואני אתחלק איתך בשלל. אז הוא שוכר גלאי מתכות, והם מתחילים לחפור בחצר.
אני לא בטוח שיש לי סבלנות כלפי פורומבויו יותר. אחרי "משטרה שם תואר" המשעמם ו"כשערב יורד על בוקרשט, או מטבוליזם" הקצת יותר מעניין, ואחרי "12:08 מזרחה מבוקרשט" המשעשע, הבנתי שפורומבויו מתעסק יותר בחיפוש שפה קולנועית ייחודית, בחיפוש דרך אמנותית, ופחות בסיפורים שהוא מספר. אמנם יש לו כשרון מוכח לכתיבת דיאלוגים סוחפים, חכמים, ומאוד מצחיקים, אבל הם לפעמים הולכים לאיבוד בתפיסה הבימויית הלא מתפשרת של פורומבויו. "האוצר" הוקרן בפסטיבל קאן בשנה שעברה, ומכל מה שקראתי על הסרט הבנתי שזהו סרטו הקומוניקטיבי ביותר של פורומבויו, ואולי כדאי שאני בכל זאת אתן צ'אנס לסרט הזה, אבל טרם ראיתי אותו. "האוצר" מועמד ל-5 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, ותסריט.
"בוקרשט נון סטופ" (Bucuresti Nonstop) – בימוי דן צ'יסו
פיצוציה שפתוחה 24 שעות ביממה מארחת את גיבורי הסיפורים שנפגשים בה: יצאנית שתקועה בחייה בדרך ללא מוצא; שני גנגסטרים שקשורים או לא קשורים אליה, אבל בכל מקרה רואים רק את עצמם, ללא מבט על הנזק שהם גורמים; זוג מבוגרים שנעזבים לנפשם בגילם המאוחר; ונהג מונית שנוסע ברחבי העיר עם הטיפוסים האלו. כולם מגיעים, בשעה כזו או אחרת, אל החנות שפתוחה נון סטופ. יכול להיות סרט מעניין, אם הבמאי ידע ללהטט בין כל מוקדי הסיפורים השונים, ולהביא את כולם לשיא דרמטי מתוכנן (הטריילר נראה לא רע).
"בוקרשט נון סטופ" מועמד ל-9 פרסי גופו: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, 2 שחקניות משנה, צילום, עריכה, וסאונד.
"למה אני?" (De ce Eu) – בימוי: טודור ג'ורג'יו
ראיתי שני סרטים של ג'ורג'יו בעבר. אחד לא אהבתי ("חולה אהבה") ואת השני דווקא כן ("על חלזונות ואנשים"). הפעם ג'ורג'יו, שנדמה לי שמנתר בין ז'אנרים בקלילות, מביים סרט שעל פניו נראה כמו הסרטים שהופקו על פי הספרים של ג'ון גרישם בשנות ה-90 ("הפירמה", למשל). לפי הטריילר, נראה שיש כאן ערכי הפקה שאנחנו מכירים מהוליווד, ולא מהקולנוע הצנוע בד"כ של הרומנים. סרט מערבי לגמרי שמדבר רומנית. הסיפור הוא על עורך דין צעיר ומצליח של התביעה שמקבל לידיו חקירה של קולגה שנחשד בשחיתות. הבוסים שלו מצפים ממנו שיכין את התיק כך שאותו נאשם ייכנס לכלא להרבה זמן, אבל גיבור הסיפור מחפש את האמת, והוא לא בטוח שהאמת הזו כל כך מעניינת את החלונות הגבוהים.
איתן 