אמש התקיים בצרפת טקס חלוקת פרסי האקדמיה הצרפתית לקולנוע, הסזאר. לפני חודש, עם פרסום המועמדויות, סקרתי כאן את הסרטים הבולטים ברשימה. כתבתי שם, בין היתר, שחלק גדול מהסרטים המועמדים כבר הוקרן בישראל, במסגרת כזו או אחרת. ובחודש הבא יש לנו פסטיבל צרפתי בסינמטקים. אז בין אלו לאלו, עקבתי בעניין אחרי התוצאות, ולמרות שלא יכולתי לעשות זאת בזמן אמת (הייתי בעבודה אמש, ואמנם ניסיתי להתעדכן בתוצאות בדקות המעטות שהיו לי, אבל אין הדבר דומה למעקב אחרי הטקס בשידור ישיר), לא יכולתי שלא להיות מאוד מופתע מהתוצאות: אמנם, גם "ילדות פרא", הסרט שהיה פייבוריט לזכות, היה סרט קטן שהצליח לפרוץ ולזכות בליבם של צופים רבים (גם בישראל), ואכן, במהלך הטקס הסרט הזה זכה ב-4 פרסים (פרס סרט הביכורים, תסריט מקורי, עריכה, ומוסיקה), אבל לא בפרס הסרט הטוב. סרט קטן אחר לקח את הפסלון, והפעם, אפילו ז'אק אודיאר הגדול יצא בידיים ריקות ("דיפאן", זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן, סרט שמאוד אהבתי, לא זכה ולו בפרס אחד).
ובכן, הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הצרפתית לשנת 2016 הוא
"פאטימה"
כן, סרט קטן וצנוע על קשיי ההשתלבות של מהגרים מצפון אפריקה בחיים המערביים של צרפת, ועל העימות בין הדור הותיק והשמרן לבין הדור הצעיר והמודרני יותר בתוך המשפחה הצפון אפריקאית הזו (שמורכבת מנשים בלבד: אמא ושתי בנות מתבגרות, מה שמוסיף תבלין נשי לעניין) – זה הסרט שעקף את ההצלחה הגדולה של אודיאר, ואת הנערות המורדות מטורקיה.
איתן 
את פטימה ראיתי בפתיחת השבועיים של הבימאים בשדרות בנוכחות הבימאי .סרט מרגש אך דידקטי מדי לטעמי.האם יש כאן התנהגות צדקנית של הצרפתים שנושא המהגרים מטריד אותם יותר מכל?